בלהה היא שפחת רחל. ניתנה לרחל ביום נישואיה ליעקב.
בלהה היא מעין דמות הצל של רחל.
מספר הכתוב:
וַתָּמָת, רָחֵל; וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, הִוא בֵּית לָחֶם... וַיְהִי, בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל"
פירשו חז"ל
כשמתה רחל, נטל יעקב מטתו שהייתה נתונה תדיר באהל רחל, ונתנה באהל בלהה.
בא ראובן ותבע עלבון אמו:
אם אחות אמי הייתה צרה לאמי, שפחת אחות אמי תהא צרה לאמי?!
רחל הינה הבת היפה והאהובה ולכן, בניגוד לאחותה, היא מוצאת עצמה בקלות כאישה הנאהבת על ידי הגבר. עם זאת, מתוך הכתוב לא נראה שאהבתו של יעקב מאירה את רחל.
רחל הנותרת בבתוליה שנים רבות, נישאת ליעקב ומועסקת בכמיהתה לממש עצמה כאם. חסרה כל החצנה של גילויי מיניות ואינטימיות זוגית.
ואז מתגלה לנו בלהה, שפחתה, כדמות הפכית לרחל. באור הגלוי היא שפחתה, היולדת עבורה.
אך בעומק הדברים, במחשכים, היא פילגש יעקב, והיא זו שראובן, בנה של לאה, בא ושוכב עימה.
בלהה מרמזת לחלק לא מודע. חלק מיני ויצרי החבוי בתוכנו
מוסתר ואינו מצליח לקבל ביטוי גלוי בחיינו.
מיניות חסרה הנתפסת כאסורה ומשפיעה ומעכבת את מסע הנפש שלנו, את ההתפתחות שלו כנשים היוצרות זוגיות שלמה.
נשים מספרות