הספרה שבע מסמלת בבריאה את העיגול השלם המלא. 7 ימי בריאה, 7 ימי השבוע.
ועוד מצינו כי בת שבע הינה סוג של תאנה. אחד משבעת המינים בהם התברכה ארץ ישראל. פרי שיש בו מהות של קדושה.
לרמז שבת שבע בספורה טומנת עבורנו סוד בהבנת מסע הנפש הנשי, בהבנת המשמעות של חזרת האישה לאורה המלא המוצפן בתוכה.
סיפורה של בת שבע מפגיש אותנו עם אישה שיש הרואים בה אישה מפתה. דויד רואה בה אישה מושכת עד כדי כך שהוא מזמין אותה אליו, למרות, שלכאורה, היא אשת איש. אם כי מפרשים שבאותם ימים כל גבר שיצא למלחמה נתן לאשתו גט כריתות.
ובת שבע לוקחת חלק במפגש – “וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ, וַתָּבוֹא אֵלָיו וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ, וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת, מִטֻּמְאָתָהּ; וַתָּשָׁב, אֶל בֵּיתָהּ”.
מרמז שהמפגש בין דויד ובת שבע הוליד מרחב של קדושה.
ואכן דווקא מבת שבע, מזו שבתוך המפגש בינה לבין הגבר מצויה ונוכחת המיניות והתשוקה, דווקא היא נבחרת וזוכה להיות לאימו של שלמה החכם באדם, הממשיך את שושלת אביו במלוכה.
ואולי דרך דמותה של בת שבע אנו מקבלים חיזוק לכך שהגאולה יכולה להיוולד רק מנשים הכוללת בתוכן את חלקי האימהות והמיניות יחדיו, כפי שמצינו גם בתמר וברות אימהות הגאולה.
החזרת החלק האפל שבאישה אל האור, ואז לא יצטרך הדבר לקבל משמעות של חטא כבספור דוד ובת שבע, להיות הנשים לנשים שלמות ולהיות הגבר מסוגל להכיל את האישה בשלמותה.
נשים מספרות