ספר שמות, מספר את תהליך לידתו של עם ישראל.
מתחיל בלידת התינוקות העבריים ובדרישה של פרעה מלך מצרים, להשליך ליאור את התינוקות העבריים. לעצור את התהליך . להכחיד את הפוטנציאל למימוש חיים חדשים.
המיילדות, היודעות את סודות הלידה ושותפות לסודות הבריאה, בבחינת “ותיראנה המיילדות את הא-להים”, אינן משתפות פעולה עם הגזירה ואומרות לפרעה “… בטרם תבוא אליהן המיילדת וילדו” – כל אישה ואישה יודעת בגופה את סוד הלידה ויכולה ללדת לבדה.
כך, מבין שיטין מזכירות לנו המיילדות כי בידינו לממש את חלומותינו, בידינו ליצור, בידינו ללדת חיים חדשים.
אך לשם כך עלינו להתמודד עם פרעה, עם הכוח המאיים שבתוכנו ומחוצה לנו המנסה להמית כל דבר חדש אותו אנו מנסות ליצור.
ונראה שבמיילדות טמון עבורנו המסר שאנו לא לבד בתהליך אלא יש ידע ויש עוצמה נשית היכולה לעזור לנו.
כוח נשי היכול לעזור לנו להערים על פרעה שבתוכנו, הנוגש בנו ומקשה עלינו לגדול למלוא יכולותינו ולמלוא הפוטנציאל שלנו.
ומקבלות המיילדות שכר על מעשיהן ועל אומץ ליבן – “ויעש להן בתים”. מפרש רש”י: קיבלו בתי כהונה, בתי לוויה ובתי מלכות.
סוד המיילדות היודעות כי כשאנו לא מפחדות מפרעה אנו יכולות ללדת, ליצור, להרחיב את מרחב החיים. לממש יכולות יצירה, יכולות הנהגה וחיבור ליעוד ולשליחות.
נשים מספרות