מגילת אסתר טומנת בחובה מאבק מגדרי בין הגברי לנשי ומאבק פוליטי בין עמים.
בשדה המגדרי מתגלה מודל פטריארכאלי בו הגבר שולט באישה.
“וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:… עָשָׂה מִשְׁתֶּה, לְכָל-שָׂרָיו וַעֲבָדָיו: … בְּהַרְאֹתוֹ, אֶת-עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ…בַּיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב-הַמֶּלֶךְ, בַּיָּיִן אָמַר …לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת: לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת-יָפְיָהּ… וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר, בְּיַד הַסָּרִיסִים; וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בו.”ֹ“.
אחשוורוש מבקש להציג את ושתי המלכה בפני אורחיו כחפץ יפה, המעיד על עושרו וגדולתו. ושולח סריסים להביאה, ולא משלחת מכובדת כיאה למעמדה. ושתי מסרבת לשתף פעולה עם יחסו זה.
וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, ומסרבת לבעל-המלך כאישה-מלכה בעלת אישיות ודעה. וכך הופכת ושתי לאיום על הגברי החושש שתהפוך לסמל לנשים להתנגד לשררה הגברית ולכך מגיבים המלך ושריו בכוחנות וושתי מורדת מכיסאה.
שתי מטווה דרך, מהווה חלק במסע השחרור הנשי ושואבת את כוחה מהמשתה אשר עשתה, ממעגל הנשים. מהחבור למהות הנשית.
אך ושתי אינה משלימה את המלאכה שכן קולה נשמע רק בסירובה והיא חסרה את מלוא התגלות הקול הנשי. ואנו המכירים את המגילה יודעים שתבוא אסתר ותמשיך את דרכה באומץ לב, המובן לנו רק בזכות ספורה של ושתי והגורל שנפל בחלקה על שהעיזה להמרות את פי המלך.
וכך מהוות ושתי ואסתר חלק בשרשרת התיקון הנשי, במסע לחירות הנשית הטומנת בחובו את חרות הכלל.
ורק לאחר שחל תיקון במאבק המגדרי והאישה ההופכת למנהיגה בעלת כוח דבור וכוח עשייה מתחולל נס ותיקון גם בזירה הפוליטית והעם החלש המדוכא גובר על אויביו.
נשים מספרות