זלפה כמורה רוחנית מאירה את תחושת הצמצום וחוסר הערך החבויה בעולם הנפש שלנו.
זלפה, שפחת לאה הניתנת ללאה ביום נישואיה ליעקב, מגלה פאן נוסף בזוגיות שבין לאה ויעקב.
מספרת את החלק ההפוך לשליטה ולעצמאות אותם פיתחה לאה.
ומספר לנו הכתוב שרחל עקרה ונותנת את בלהה שפחתה ליעקב והיא יולדת לו שני בנים, נותנת בהם שמות. וממשיך הכתוב ומספר:
ט וַתֵּרֶא לֵאָה, כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת; וַתִּקַּח אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ, וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה. י וַתֵּלֶד, זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה לְיַעֲקֹב בֵּן. יא וַתֹּאמֶר לֵאָה, בגד בָּא גָד; וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ, גָּד. יב וַתֵּלֶד, זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה, בֵּן שֵׁנִי, לְיַעֲקֹב. יג וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי, כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת; וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ, אָשֵׁר.
גם לאה נותנת שמות לבנים שילדה זלפה שפחתה ליעקב .
לאה בעלת העיניים הרכות, הבת “הפחות יפה”, הפחות נבחרת הינה הבת אשר גדלה להיות אישה אשר צריכה להיאבק כל חייה על מקומה בליבו של יעקב.
עם זאת, לאה הופכת לאשת איש, לאשה פורייה, אם הבנים. אישה עצמאית, השולטת בחייה, המבטאת בגלוי את מיניותה ורצונותיה – וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר – אֵלַי תָּבוֹא… (בראשית ל).
בעוד זלפה הינה דמות הצל – מבטאת במהותה את החוויה הנשית של זו המשרתת את צרכי האחר ומוותרת על רצונותיה. מגלה לנו את הדמות המצויה בלא מודע שלנו, זו התופסת עצמה כקטנה, וכלא ראויה לאהבה.
זלפה מאירה לנו חלקים הקיימים בלא מודע של נשים הנראות כלפי חוץ כאסרטיביות ועצמאיות אך בקשר הזוגי הן מוצאות עצמן קטנות ודחויות. מתקשות להביא לחייהן אהבה.
ועל כך באה זילפה לספר ולהתריע בפנינו. להתבונן בדמות המצויה בתת מודע שלנו ומשפיעה על מסע חיינו ועל הזוגיות שבחיינו
נשים מספרות