הימים ימי בית ראשון. ימי מלכות יאשיהו מלך יהודה הפונה לחולדה בשעת צרה ומבוכה.
חולדה, על פי המסורת, הינה צאצאית ליהושוע בן נון ורחב. היתה יושבת בשער בלשכה הסמוכה ללשכת הגזית בהר הבית, מחוברת לעולם הרוח ומלמדת ומנבאת.
ומפורש שבחר המלך ,בשעת מצוקתו, לפנות דווקא אליה כי נשים רחמניות הן ועל ידה ביקש לעורר רחמי שמים עבור העם.
מפרשים ( רש”י) שישבה חולדה הנביאה בין שני השערים המכונים שערי חולדה. אלו שני שערי כניסה בכותל הדרומי של הר הבית, הכותל הנכבד ביותר בשל היותו חזית הר הבית ובו שערי הכניסה והיציאה הראשיים לחצרות המקדש.
ושער חולדה המזרחי היה שער הכניסה ושער חולדה המערבי שער היציאה. ומרחק 80 מטר ביניהם.
ומנהג היה שהאבלים והמנודים נכנסו במהופך, והנכנסים הבאים למולם שואלים אותם לסיבת לכתם במהופך ומנחמים אותם. מנהג שבא להרבות קרבה בעם.
השערים היו במפלס הנמוך מהר הבית, ונראה שהובילו למחילה וממנה למדרגות בהם עלו לרחבת הר הבית.
וחולדה הנביאה היושבת בין שני השערים, המובילים פנימה והחוצה מהמרחב המקודש, מכוונת אותנו להכיר את השער והדרך אל המרחב המקודש שבתוכנו.
והכניסה דרך המחילה המרומזת גם בשמה של חולדה, המכוונת אותנו להליכה בתוככי הנפש, במקומות החשוכים בנפשנו, ומשם נוכל לצאת אל המרחב המקודש. למצוא את היעוד שלנו, להבין את השליחות.
ליצור עולם בו נשים מקבלות השראה, מלמדות לאחרים, מוערכות על פי ערכן ויודעות את סוד הדרך אל המקדש.
נשים מספרות