נעמי

 

מסע חייה של נעמי מלמד אותנו את סוד קבלת עצמנו ואירועי חיינו כמפתח במסע הריפוי הנשי.

 

נעמי מתחילה את דרכה בניתוק משורשיה ובירידה לשדה מואב כאשת אלימלך ההולכת אחר הדמות הגברית האל–מלך המטווה את הדרך.

מותו בטרם עת מאלץ את נעמי להתחיל במסע התבוננות ולקיחת אחראיות על חייה. ומרמז לנו שמסע הנפש תחילתו  בפרידה  מהכוח החיצוני המנהל אותנו בחיינו.

שני בניה של נעמי נושאים להם נשים צעירות אליהן יכולה נעמי להתייחס בקנאה וריחוק או  בקבלה ושמחה.

אהבתן של כלותיה של נעמי אליה מספרת לנו שידעה נעמי לוותר על מאבקי הכוח הנשיים, לקבל הן את עצמה ואת השלב בו שינויים מתחוללים בגופה ובנפשה ולקבל את כלותיה.

ומתוך קבלה זו נולדה הקרבה המיוחדת שבין נעמי ורות השבות יחד כאם ובתה לבית לחם.

נעמי מתוך אבלה שומעת כי “פקד ה’ את עמו, לתת להם לחם”. ועושה את המסע חזרה לבית לחם – סימבול נשי של הזנה ונתינה, המרמז לנו על מסעה של נעמי לחיבור מחדש למהות הנשית שבתוכה.

 

אך הפעם חוזרת נעמי לבית לחם כאישה בשלה העומדת באומץ מול חווית החסר והאין. ומתגלה לנו כמי שאכן יודעת לקבל את עצמה  כמו גם לראות בבהירות את רות כלתה. ולשלוח את רות  למפגש הנועז עם בועז בגורן בשעת לילה.

 

כך מלמדת אותנו נעמי ומגילת רות כולה את תפקיד הנשים בתיקון עולם, בכוח האחדות הנשית שבבסיסה מצויה אהבת אמת. ויכולת שלנו כנשים להשתחרר מהיותנו מנוהלות על ידי הגברי. לקבל את עצמנו, לאהוב את גופנו  ולדעת שהאנרגיה הנשית שלנו היא אנרגיה מבורכת המאפשרת תהליכי שינוי, מימוש חלומות והפיכת הבלתי אפשרי לאפשרי.

 

(חוות דעת לקוח 1)

קטגוריה:

“חַכְמֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ” משלי יד א

1 ביקורת עבור נעמי

  1. חיה פנסו

    אוהבת את עוצמתה של היומי כאשה שמש את המילים ״ הכל אפשי״ האמיני בעצמך

הוסף חוות דעת

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *