תמר

המעיין בכתבי הקבלה של האר”י מופתע לגלות את ספורה של לילית כמרכזי בהבנת תיקונו של עולם.

 

תיקון ההוויה הנשית שמרגע בריאת העולם התפצלה מחלקי לילית שבה והמיניות הנשית הפכה שדית, אפלה ואסורה. ובתהליך התיקון והחזרה להוויה נשית שלימה מתגלמת לילית שוב ושוב בנשים שונות, הולכת ומתעדנת עד לתיקונה המלא לעתיד לבוא.

.

תמר, כאחד מגלגולי התיקון, מתחילה את דרכה כמי שנבחרת להיות לאישה לבנו של יהודה ולאחר שהוא מת היא ניתנת לבנו השני. אך החיבור לא צלח ומתוך הרמזים שבכתוב נראה כי מימוש המיניות הוא שלא צלח.  וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע וְהָיָה אִם בָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו. י וַיֵּרַע בְּעֵינֵי יְהוָה אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ.

 

תמר נותרת, בודדה  ונשכחת, אלמנה בבית אביה עד הרגע בו היא לוקחת את גורלה בידיה.  מסירה את בגדי אלמנותה, מתכסה בצעיף “ותשב בפתח עיניים”.

 

תמר – מלשון תמורה. משתנה ומבטאת את המיניות שבתוכה. את יכולת הפיתוי והמפגש מיני.

והם המאפשרים את הגשמת חלומה לבית ולמשפחה. וכך, חלקי לילית מקבלים משמעות.

אך עדין במשמעות של אישה על אם הדרך, עדין מחוץ לספור.

 

תמר המשלבת בדמותה חלקי חוה וחלקי לילית. רצון לאימהות  עם יכולת לבטא מיניות, מרמזת לתיקון  ההוויה הנשית.

תיקון שילך ויתעדן עד שיאפשר את החזרת לילית כפי שנגלה ברות, אמה של מלכות. 

 

כך מהווה תמר חלק מתהליך התמורה בהוויה הנשית כולה, כמרומז לנו בשמות  התאומים שנולדו לה. פרץ וזרח.

פרץ המתחיל את שושלת  דוד המלך מרמז בשמו  לפריצת המוסכמות שאפשרה את לידתו.

וזרח המרמז בשמו לזריחת האישה באורה המלא והמתוקן הכולל את כל חלקי הווייתה.

(חוות דעת לקוח 1)

קטגוריה:

“חַכְמֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ” משלי יד א

1 ביקורת עבור תמר

  1. בילי דובב שור

    הפרשנות מרגשת. זה הוסיף לי ידע, שלא היה לי. זה הוסיף נקודת מבט רחברה יותר למושג “להנהיג את חייך” ולא להיות קורבן הנסיבות. ושאלה לעצמי באיזה מקומות אני לא המנהיגה של חיי? ויש כאלה…

הוסף חוות דעת

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *