ידע והשראה

אביגיל מגלה את הסכנה המרחפת על ביתה, יוצאת מהמרחב הנשי המקובל, להציל את ביתה.  היא מתגלה בפני דויד כאישה יפת תואר וטובת שכל האומרת את קולה.

אסתר מלמדת אותנו את הבחירה הנתונה לנו לצאת מקטנותנו, לעורר בתוכנו את חכמת המנהיגות  הנשית המוצפנת בנו. לממש את יעודנו.

במסע הנפש הנשי מעוררת אותנו אשת לוט להתבונן ולזהות את חוויות העבר אשר אינן מאפשרות לנו להתקדם הלאה.

בלהה היא מעין דמות הצל של רחל.

ברגע שבנות צלופחד קנו להן לעצמן אחוזה בארץ הקודש הן זינקו לדרגת התודעה הגבוהה ביותר של האישה.

במסע הנפש הנשי מכוונת אותנו בת פרעה לגלות את המהות הנשית הטבעית שלנו שמשמעותה יצירת חיים, חמלה, העזה,  ראית האחר ושיתוף פעולה ולאפשר לה לכוון את דרכנו.

הספרה שבע מסמלת בבריאה את העיגול השלם המלא.

שיתוף הפעולה הייחודי בין דבורה וברק, מאיר לנו נידבך משמעותי בהבנת מסע התיקון הגברי – נשי.

דינה  כמורה רוחנית צופנת בשמה ובספורה רמזים לקשיים המלווים את מסע הנפש הנשי ומבקשים להם תיקון.

הגר מתחילה את דרכה כשפחה ומייצגת עבורנו חלקי נפש המביאים אותנו להיות מנוצלות ולא מוערכות.

חג המחוללות מספר על התפתחות תודעתית גבוהה המתרחשת במרחב הנשי,  אך עדין לא תם המסע לחזרה לשני מאורות גדולים, למפגש שוויוני ושלם  בין האנרגיה הנשית והגברית.

סוד המיילדות היודעות כי כשאנו לא מפחדות מפרעה אנו יכולות  ללדת, ליצור, להרחיב את מרחב החיים. לממש יכולות יצירה, יכולות הנהגה וחיבור ליעוד ולשליחות.

ושתי מטווה דרך, מהווה חלק במסע השחרור הנשי ושואבת את כוחה מהמשתה אשר עשתה, ממעגל הנשים. מהחבור למהות הנשית.

זלפה כמורה רוחנית מאירה את תחושת הצמצום וחוסר הערך החבויה בעולם הנפש שלנו.

חוה מביאה למסע הנפש הנשי את ההבנה שמהות התיקון היא שתעלה האישה מקטנותה, ותגדל נפשה  להיות לוקחת אחראיות מלאה על בחירותיה, רצונותיה ומעשיה.

חולדה, על פי המסורת, הינה צאצאית ליהושוע בן נון ורחב. היתה יושבת בשער בלשכה הסמוכה ללשכת הגזית בהר הבית, מחוברת לעולם הרוח ומלמדת ומנבאת.

גדולתה של תפילת חנה בהבנה שמילוי כמיהת הלב אינה רק מילוי צורך אישי אלא מילוי הצורך האישי כנותן בידינו כלי לתרום דרכו לעולם.

אישה מבראשית מייצגת את הארכיטיפ הראשוני, הפוטנציאל הנתון לנו מששת ימי הבריאה

יוכבד בגימטריה אמא ללמדנו שיודעת יוכבד סודות של אימהות.

במסע תיקון הנפש מספרת יעל על הכוחות הנשיים הטמונים בנו להגן על עצמנו.

מבקשת לאה ביטוי לכל הווייתה הנשית. הווייתה האימהית והווייתה המינית.

במסע הנפש הנשי מכוונת אותנו מיכל לשאול עצמנו כיצד ארע לנו שחלומותינו הכזיבו.

מלכת שבע – מלכה המגיעה למפגש מארץ אחרת, מרמזת  לשוני שבין הנשי לגברי המגיעים למפגש כל אחד עם הסגנון, האופי והמבנה הייחוד שלו.

מרים מעוררת בנו את המאור הגדול הנשי שמהותו מעבר מתודעה קווית והיררכית בה אנו חיים כיום, המביאה להתפתחות ולהישגים אך גם למאבקים ומלחמות.

מסע חייה של נעמי מלמד אותנו את סוד קבלת עצמנו ואירועי חיינו כמפתח במסע הריפוי הנשי.

שמה של עורפה הטומן בחובו את המילים עורף, הפרעה ופרעה, מעלה למודעות את האנרגיה של עצירה, קיבעון והפרעה להתפתחות הקיימת בתוכנו.

ציפורה שבשמה מצויות המילים – “פֶּה” ו”צֹר”. מרמזת למהות זוגית שבה היא משלימה את שחסר משה שהיה  “כְבַד פֶּה…”  ולא מל את בנו בצור.

רבקה מביאה למסע הנפש הנשית את ההכוונה לשאול “למה זה אנוכי”, לבקש להבין את היעוד, לשמוע את התשובות  ולמצוא בתוכנו את ההעזה והעוצמות לעשות את הנדרש.

רות מייצגת, על פי תפיסת האר”י, את תיקון המהות הנשית שמצליחה רות לכלול בתוכה את הפנים השונות של ההוויה הנשית, פני חוה ולילית, בשלמות ללא סתירות פנימיות.

רחל כמורה רוחנית מפגישה אותנו עם הדיאלוג בין החלקים החלשים בתוכנו הנותנים את הכוח בידי התרפים, בידי כוחות חיצוניים לנהל את חיינו.

שרה כמורה רוחנית  עוברת תהליך התפתחות שראשיתו בגילוי הצחוק שבעומק נשמתה.

תמר – מלשון תמורה. משתנה ומבטאת את המיניות שבתוכה. את יכולת הפיתוי והמפגש מיני.