קושי להירדם

לצאת מגבולות הנוחות. גלית בת 29, הגיעה לייעוץ עקב קשיים מתמשכים בהרדמות בלילה.

בחורה  נאה, שיער ארוך אסוף , הופעתה מוזנחת משהו . יוצרת רושם של בחורה שקטה וחסרת בטחון, ספרה שהיא רווקה. למדה באוניברסיטה מנהל עסקים אך עובדת עבודת מזכירות במשרד קטן "כי זה מה שמצאתי" אמרה. בתפקידה יושבת רוב שעות היום במשרד צמודה לטלפון ולמחשב. בת בכורה מבין חמישה ילדים. אחיה ואחיותיה כולם נשואים. הקשר איתם טוב , קשורה בעיקר לאחותה הצעירה ולילדיה.

לשאלתי, מספרת שמזה כשנה סובלת מקשיי הרדמות ומתקשה להתעורר בבקרים. פעמים מאחרת מה שמעורר את כעסו של הבוס שלה. מרגישה חסרת אונים, ניסתה ליטול כדורים אך הדבר לא עזר ולכן הגיעה לייעוץ.

הצגתי בפניה את קלפי חכמת נשים, כיוונתי אותה לבקש מסר שיבהיר את  הסיבה  לקשיי ההרדמות ובקשתי שתוציא קלף. גלית עצמה את עיניה ונראתה כמי שמכוונת את מחשבותיה, ערבבה את הקלפים ומבלי להביט בהם הוציאה  את הקלף של עורפה – בוחרת בדרך המוכרת. "מתאים לי" אמרה מיד והשתתקה. "שתפי אותי" אני מבקשת והיא כאילו חיכתה לכך דיבורה שוטף כאשר היא מספרת כמה חייה מצומצמים, מהלכת רק בנתיב המוכר בית – עבודה – מעט ביקורים משפחתיים וחוזר חלילה. התרחקה מחברותיה שנישאו כולן ועסוקות בחייהן ובמשפחתן. "נראה לי שהקושי להירדם מרמז לי שעלי להתעורר ולעשות שינוי בחיי, כי החיים שלי רדומים, אבל התרגלתי ככה . אני מרגישה שזה אבוד. תמיד אשאר  ככה" אמרה  ועצב נשמע בקולה.

כיוונתי אותה לבקש מסר לדרך השינוי הנכונה לה. שוב עצמה את עיניה ערבבה את הקלפים והוציאה את הקלף של המחוללות בכרמים – קשובות למיקצב גופן. גלית העיפה מבט חטוף  בקלף ואמרה "זה הכי לא אני, הכי לא מתאים לי" . אני נותנת לה זמן להמשיך ולהתבונן בקלף, המבוכה ניכרת בניה ואני אומרת לה בעדינות  "גלית ביקשנו שינוי, ביקשנו הכוונה למשהו שהוא מחוץ לדרך המוכרת". נכון היא אומרת לי אבל זה כבר מוגזם. מה מוגזם ? אני שואלת אותה . "שאני אלך לרקוד"  היא עונה לי מיד. שתיקה משתררת בינינו. אני כמעט ויכולה לחוש את המאבק המתחולל בתוכה. ומפעם לפעם היא חוזרת ואומרת "אין מצב", "ברור שלא". לאחר זמן ארוך של דילוג פנימי היא פונה אלי ושואלת לדעתי. ואני מראה לה כיצד עורפה מייצגת בשמה את העורף – האזור המכווץ ביותר שלנו, המקבע אותנו. התופס אותנו. ערפה מרמזת לנו שכל שחרור מהמוכר צריך להיעשות גם בשפת הגוף. והנה קיבלת כקלף תיקון את המחוללות. הדרך ברורה . לכי לשעורי ריקוד, אבל כאלו של תנועה חופשית, או לחילופין לטיפול בתנועה. המפתח שלך לשינוי הוא בשחרור תנועת הגוף. "אבל אני יודעת רק לשבת" היא אומרת לי לפני צאתה.

חלפו שלושה  חודשים  וגלית הגיעה שוב, נראה שקומתה גבהה מאז פגישתנו. "שבוע אחרי פגישתנו כמעט ולא ישנתי, המצב שלי החמיר, יומיים לא הלכתי לעבודה, היא משתפת אותי   ואז הבנתי שאין לי ברירה אם לא אעשה שינוי אשאר כך כל חיי. פניתי למטפלת בתנועה שהמלצת לי והתחלנו להיפגש. בהתחלה היה לי מאד קשה. לנוע, לרקוד ועוד בפניה כשהיא מביטה בי . כל הגוף שלי היה מכווץ,  ואז הייתי עוצמת עיניים ומדמיינת שאני בתקופה אחרת ואני אחת מהמחוללות בכרמים , כמו אלו בקלף, וזה מאד עזר לי. לאט לאט השתחררתי,   במקביל, בעידוד של המטפלת,  גיליתי שבסמוך למקום שאני גרה מתקיים מידי שבוע חוג ריקודים סלוניים. ואחרי חודש שדחיתי את הליכתי שוב ושוב אזרתי אומץ והלכתי. כשהגעתי בפעם הראשונה נכנסתי ורציתי לברוח. הרגשתי כל כך לבד. אבל במקרה עמד לידי  בחור שהבחין בי שגם לו זו היתה הפעם הראשונה שהגיע והוא הזמין אותי לרקוד והשבוע התחלנו לצאת יחד. כל החיים שלי השתנו , אני חושבת גם להחליף את העבודה שלי. היא ממש מכווצת אותי , אמרה בחיוך. ואני הקשבתי והודתי בליבי לנשים המיקראיות שהיו איתנו בתהליך.